|
האם מרססים אותנו מהשמיים? האם מרעילים לנו את המים? ..ומה עם הקרינה? וואלה לא יודעת, איך בדיוק זה קורה שרוב הציבור בארץ/בעולם נוהג כמו עדר מטומטם שדוהר אל פי התהום אין לי מושג כיצד הטמטום (בורות+אדישות) המתהווה בעשורים האחרונים בקולקטיב הציבורי בדיוק נוצר !אך אני בטוחה שזה המצב תחושת העליונות הזאת שמעולם לא נתפסה כחלק מהקיום האנושי שלי, אינה נתפסת בתודעתי. זאת האמת, המהות החובקת כל, הקשרים וההקשרים (גם אם בלתי נראים) ברורים לי לחלוטין עוד מנעורי, אז כשהצטרפתי ל‘ברית הפועלים‘ וחלמתי על עולם שוויוני ללא דיכוי של מיעוטים והיום, כשאני כבר סבתא, התודעה שלי אינה רואה פה דבר מלבד כלייה. ואולי זה מה שצריך להיות.. אני תוהה לאן האבולוציה מתקדמת כולנו חיים תוך כדי הסכמה ל‘הפרד ומשול‘ כאקסיומה. והאמת הזאת אכשהו נסתרת מעיניי כל, וגם אם היא מרימה את ראשה ומביאה לנו פיצוץ בפרצוץ.. הרוב מתכופפים ומתעלמים מימנה. למשל הקשרים בין פולטקאים ו“מלחמות“ בין מדינות ”יריבות“ וגם הקשרים היותר נרחבים - לתאגידים שבעצם מנהלים את העולם והממשלות תחתן זה נראה/מרגיש ככה לא רק אצלנו, התובנה הזאת שכולנו פה חיים באותה סירה, לא ממש מתקיימת בתודעה הפרטית והציבורית, זה מתחיל בפרטי כמובן, ואני עדה לתקיעות קשה במקום הזה אצל רבים מחברי ”המוארים“ האור מגיע רק לאן שמתאים להם מקומות שמסריחים מגזענות ומדם, מקומות חשוכים שטופי יזע ומחסור, אהה שם החוקים משתנים.. אצל רוב ”המוארים“ ונשמעים משפטים וננקטות עמדות חשוכות יותר מהחושך העומד מולם. זו האמת אותו דבר אצל חברי ”האקטיביסטים“ שפעילים אך ורק בתוך האזור נוחות שלהם, שאינם מעיזים לשבור את הכלים באמת. אך לקשור לעצמם כתרים לארגן לעצמם תפקידים ותקציבים ותוך כדי להלאות אותנו בטקסטים ארוכים, הרי זה חלק מהתפקיד! אז אני מרשה לעצמי לרשום זאת בגין מבחן התוצאה שמדבר בעד עצמו - בחרו כל תחום ציבורי במדינה הזאת ותבחנו את מצבו היום ולפני עשור, או שניים ותגידו בעצמכם עם החומרים שמשתקים את החשיבה.. אני יודעת תכלס זו מערכת סגורה.. אז אולי 10% מהאוכלוסיה מחוסנים, ואולי אני אני בינהם.. וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לדאוג לבנות אלטרנטיבות ראליות למציאות שאנחנו יוצרים? אלטרנטיבות שאינן פועל יוצא מברירות המחדל שמתקימות היום, כיבוי שרפות וטליאת טלאים למשל, אינם משרתים את המטרה של אלו המבקשים חיים בעוד מספר עשורים לנכדיהם ולנינהם. ולא יאפשרו עתיד הוגן לכולם. וזה ברור או אולי ניתן להתחסן - פייר למשל לי אין טלווזיה כבר יותר משני עשורים.. ולא קוראת עיתונים. למשל אנל‘א רואה או קוראת חדשות ולמרות שיש לי נטפליקס ופייס (אתם החדשות שלי) ויוטיוב (עוקבת אחר סדרות דוקומנטריות של כאן* למשל) מקבלת למייל עידכונים מדה מרקר, וזו רשימת הרדיו שלי (גם רק באינטרנט ובלי דעות ודיבורים כמעט) https://www.psychedelik.com/ambient.html https://www.radiosavta.com/ http://www.radiofreetankwa.com/ ואני מתעקשת לישון פעם בכמה חודשים על האדמה, בחוץ, מתעקשת להגיע למים ולשחות.. מתעקשת למצוא זמן לטייל ולראות עולם.. למה מתעקשת, כי אתם יודעים שזה לא פשוט, והמציאות תעשה הכל על מנת לא לאפשר זאת. אך איך זה יכול להיות שישנם יעדים שאתם יודעים להתעקש עליהם (שבדרך כלל חיצוניים למהות שלנו כבני אדם), אך להציב ולהתעקש על יעד שקשור לשמירת השפיות שלנו אנחנו מזניחים לכי תדעי איך ניצלתי (עאלק) וקיבלתי את הקללה הזאת לראות נכוחה, לדעת מה הסדרי עדיפות הנכונים, לא להתבלבל משטף האינפורמציה והרעלים.. זה בטוח קשור לזה שקוראת המון ספרים מילדותי, ועוסקת באומניות לחימה, וגם לשינה תחת כיפת השמיים. כן אני בטוחה שמדובר בתהליך ארוך יחסית להגיע למידת בורות ואדישות כפי שמתקיימת כיום בציבור הישראלי ובעולם, תהליך שתוצאותיו מתחילות להראות עכשיו.. אך כיוון שמדובר בנזר הבריאה או האבולוציה, אני עדיין מאמינה ומקווה לנס ובעניין הגז - שיהיה ברור - שקל לא נראה מהגז הזה, מה שכן, נוכל לספר לנכדים אילו חופים יפים היו לנו בין נתניה לנחשולים, כיוון שמבחן התוצאה בכל מה שקשור של התערבות תאגידי ענק במשאבי טבע, תמיד הביא לאותה תוצאה (ים המלח ומשפחת עופר, זוכרים?) ואכשהו הציבור עדיין מאמין לסיפורים שמספרים לו בעניין הגז, וגם בעיניינים אחרים אקוטיים לא פחות, כידוע רותם סיבילה שפע ראיתי סידרה ב‘כאן 11‘ אני חושבת שזה היה על ’שורשי הפשע העברי‘ - אכשהו נרשם לי בזכרון משפט אחד שאמר דויד בן גוריון ”רק בעוד 150 שנה נדע האם האקספרימנט הציוני הצליח..“ טוב אנחנו בחצי הדרך, ופייר למי שמסתכלת, זה אשכרה לא נראה טוב שווה לחפש ואפילו לרכוש את הסידרה של National Geographic - One Strange Rock כי כנראה צריך להיות אסטרונאוט ולהגיע לחלל, בשביל להבין על מה אני מדברת https://www.youtube.com/watch?v=XrC4vDcWmxk
0 Comments
בלתי נתפס איך במחי יד החליטו להחריב כל כך הרבה חופים מתוך המעט שיש לנו, ולהקריב אותם לטובת תעשייה מיושנת ומזהמת ים המלח זוכרים? זה מה שקורה שנותנים משאבי טבע לטייקונים נסו לדמיין בעיינכם את האסדות, הצנורות את מיכלי אגירה, ואז עוד צנרת לתחנות כוח שונות ולמפרץ, את החומרים הניפלטים לאוויר ולמים באופן שוטף מהאסדות, וזה עוד לפני שדברנו על התוצר לוואי הרעיל שמביאים לנו לפרצוף - הקונדנסט ואז תזכרו בחוף דור ונחשולים, בעמק חפר, וואדי מילק, בהרי הכרמל הנושקים לים, בגלים של חופי נתניה, תחשבו כמה חופים בתוליים בעצם עוד נותרו לנו ?!ותגידו אתם, התוכנית הזאת נשמעת לכם הגיונית וזה ציטוט מהתמ"א (תוכנית מתאר ארצית) שאושרה סופית ב 2014 מכלול צפוני: מתחם ימי המיועד להקמת מתקני קבלה וטיפול בגז טבעי (אסדות) במרחב הימי שבין חופי דור בצפון, לבין אור עקיבא בדרום בנוסף, רצועת צנרת אספקה בין חוף דור לשטח המיועד להקמת מתקני קבלה וטיפול בגז עד תחנת חגית מכלול דרומי: מתחם ימי המיועד להקמת מתקני קבלה וטיפול בגז טבעי (אסדות) במרחב הימי שבין חופי בית ינאי בצפון, לבין הקצה הצפוני של נתניה בדרום בנוסף, רצועת צנרת אספקה מחוף מכמורת לאורך א.ת. עמק חפר ועד לשטח המיועד להקמת מתקני קבלה (מיכלים) לטיפול בגז וזאת רשימת הרשויות המקומיות שהולכות 'לאכול אותה' מ.א. מגידו מ.א. חוף הכרמל מ.מ. פורדיס עריית חדרה מ.מ. אליכין מ.א. עמק חפר 
 סופ מעשה במחשבה תחילה - וזו לא קלישאה, בדיוק כמו העיקר הבריאות.. אך רק כשנופלים במחלה קשה מבינים שזה באמת העיקר! כך גם ניבים אחרים שאנו מגלגלים על הלשון, אשר בהתבוננות מעמיקה ובבחינת מבחן התוצאה, פעמים רבות אינם באים לידי ביטוי במציאות שיצרנו בפועל לאפשר עולם אחר וטוב יותר לנו, לילדנו ונכדינו (מה לעשות אני תכף סבתא ;) נדרשת עבודה קשה, והשינוי היחידי האפשרי הוא זה זה שאנו עושים בתוכנו, בד' אמותינו, זוהי הדרך היחידה לשינו אמיתי ומהותי שיוביל לשינוי מערכתי. ז"א, אי אפשר לרצות שמשהו ישתנה אם לא נשתנה בעצמנו ראשית חשוב להבין ולהפנים את העיניין הזה שיצירת עולם/מרחב טוב המאפשר הרמוניה וביטוי עצמי מיטבי שלנו זה תהליך, תהליך ארוך.. לעומת זאת להרוס לוקח בדיוק רגע.. תחשבו כמה זמן לוקח לעץ לגדול ולתת צל ופרות, וכמה זמן לוקח לעקור אותו או חלילה לגדוע מבקשת להזכיר את חוק שימור החומר, זה שמסביר שכדור הארץ הוא מערכת סגורה, ז"א שום דבר לא יכול להתקיים ולהעלם אח"כ.. כי אין ממש לאן יש עוד משהו שחייבים להפנים, שהמכניזם הזה עובד על עקרון המחזוריות, הדפוסים והתהליכים שמניעים את החיים כאן (מחזור פחמן, חמצן, מים) את התלות הדדית שיש לכל דבר במשנו, ואת המחיר שאנו משלמים כשאנו גודעים או מפריעים למחזור כזה או אחר להתקיים באופן הטבעי שלו, אנו בעצם מפרים את האיזון של הטבע.. ואקולוגיה אגב, זה לא לשמור על הטבע/סביבה אלא לישמור על האיזון בין האדם לאדמה/כוכב ארץ אז אחרי ששרפנו את האיש והמקדש, אחרי שפינינו את השטח שחיינו בו שבוע או יותר, אחרי שחשנו את האחדות המופלאה והקסם של הביחד, אחרי שניקנו הכל ולא השארנו עקבות וחזרנו לשגרת יומינו, עדיין ברור שהעשן עלה לאטמוספירה, שהזבל הלך למיזבלה, ושכל מה שהבאנו מהבית וזרקנו שם, לא ממש נעלם.. ובטח לא התכלה וחוצמזה אני תוהה, כמה מאתנו מודעים לזה שכל פעולה, כל פעולה שלנו, קשורה ומשפיעה על הסביבה שלנו ויוצרת את המציאות בה אנו חיים, כמה מאתנו מבינים ומפנימים את חלקנו ותרומתינו בפועל, במעשים פרטיים ואישיים כחלק מהתמונה הגדולה אני למשל, מודעת לזה באופן מוחלט לגמרי שברגע שאני מדליקה מזגן שיקרר בפנים, בחוץ מאחוריו, מתחמם האוויר.. ולכן אני נמנעת מזה, כי פייר כבר חושבת על הנכדים, זה מעבר לחושבת זה חשה בכל קיומי את אחריותי ותרומתי לאפקט החממה, למשל, במקרה הזה עכשיו אם קראתם עד לפה, ועוד לא הבנתם את הפואנטה, אז מדובר על קיימות אז מה זה טביעת רגל אקולוגית? זה מושג מעולם הקיימות, המכמת (הופך לכמות) את הצריכה שלנו וממיר אותה בחישוב מתמטי לשטח אדמה. ז"א כמה שטח אדמה ומשאבי טבע כלולים בהפקת ומימוש הדבר שצרכנו, בחישוב לנפש אחת משחר האנושות כשעוד היינו מחוברים/תלויים הרבה יותר בסביבה שלנו, מאז ועד היום, המכניזם של כדור הארץ לא השתנה, והמערכת המקיימת את החיים כאן היא אותה אחת. כיום כשאנו די מנותקים מהטבע ביום יום שלנו, כשהחשיבה הסביבתית היא לא כורח, ומחזור החיים נראה מנותק לחלוטין מהטבע, חשוב להפנים שמבחינת הבריאה דבר לא השתנה, גם אם אנחנו כן ?אז מה קורה עם העיר המדהימה 'שלנו' שניבנית ונעלמת לה בפרק זמן קצוב אחד אם אנחנו רוצים באמת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו, עלינו להתייחס למידברן כאל הבית שלנו באמת! ז"א לבית שלנו לא היינו קונים ספה מעפנה שתגיע לפח בתוך שנה נכון? אז למה לא להביא למידברן משהו שאי אפשר להשתמש בו אח"כ? למה לא להשקיע בציוד איכותי ועמיד שישמש אותנו לאורך שנים? למה לגרור לשם ריהוט שאח"כ אנו מתכוונים להשאיר שם?! הרי אם נפתח לרגע את הראש והלב היצירתיים שלנו נוכל לאלתר לנו אחלה סלון רק מהארגזים והמזרונים, הציליות והיריעות שהבאנו עמנו, למה צריך גם מזרון וגם ספה? אפשר להעביר בלילה את המזרון לאוהל ובבוקר להחזירו לסלון, כמו שהיינו עושים בבית ברגע שהתמלא אורחים, נכון עגלות הציוד שעומדות ריקות יכולות להפוך ל.. אתם כבר תחשבו למה.. ארגזי הירקות ומיכלי המים שהתרוקנו כבר בהקמה, יכולים להפוך לשולחנות ועוד ועוד. מנסיוני יודעת שאין גבול ליצירתיות ולרעיונות שבורכנו בהם. אני יודעת שאין גבול לדמיון ברגע שנותנים לו דרור, או כשאין לנו ברירה.. רק לחבר את הציודים האישיים שכל אחד ואחת מאתנו מביאים בנפרד, אפשר לבנות עוד עיר ?וחוצמזה, באמת, עד כמה הספה או הרהיט שסחבנו עד לשם תורמים לחוויה שלכם במידברן ועכשיו מבקשת שנזכר בפעמים שחשנו את החיבור הטוטאלי עם נשימת הבריאה, עם הנשמה שלנו, לא בזמן הזיה, כן? בואו נזכר בפעמים בהן חשנו מלאים ומרוצים ולא היינו צריכים שום דבר מעבר למה שיש כרגע איפה שאני.. אז מה בדיוק היה לנו שם אסור לנו, וזה לא לעיניין בעצם, להתעלם מערמות הזבל הבלתי מתכלה שייצרנו בסוף המידברן לפני שנה, כל אחד ואחת צריכה לקחת אחריות על חלקו/ה בערמה הזאת ולעשות מאמץ יצירתי רדיקאלי להקטין אותה. כמו למשל להביא מים מנרלים בכדים ולא במליון בקבוקים.. תכל"ס אם אנחנו בונים מחנה ויותר מחצי הדברים שהבאנו אנו לא מתכוונים לקחת בחזרה, מתכוונים לזרוק לזבל, זה בעייתי. אז נכון שזה כרוך בהתעסקות רבה הצורכת יותר זמן ואנרגיה מסתם לקנות או לזרוק.. אך תזכרו בסיפור על העץ, או בבחירות שלכם כשמדובר בחפצים שהנכם רוכשים לנוחיותכם מחוץ לבועה של המידברן תכל"ס מדובר באזור אוטונומי ארעית, ואופיו ייקבע על פי המציאות שייצרנו אנו.. ולזה אני מתכוונת סופ מעשה במחשבה תחילה.. אז אם אנחנו רוצים להשאיר פחות זבל לאחר פירוק המידברן, עלינו לייצר פחות זבל. פשוט מאוד נכון שאומרים שהדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות, האמת הי שאני די בטוחה שהיא מרופדת בבקבוקים, סוללות ופחיות ריקות רותם שפע מצפה רמון  ..קיבלתי את ההודעה הזו במייל על משמעות המילה אחריות. לא יודעת מה המקור
|
https://www.truewisdom.ws/tw-blog  Rotem Shefa
|
||
RSS Feed
