One Strange Rock

האם מרססים אותנו מהשמיים?
האם מרעילים לנו את המים?
..ומה עם הקרינה?
וואלה לא יודעת, איך בדיוק זה קורה שרוב הציבור בארץ/בעולם נוהג כמו עדר מטומטם שדוהר אל פי התהום
אין לי מושג כיצד הטמטום (בורות+אדישות) המתהווה בעשורים האחרונים בקולקטיב הציבורי בדיוק נוצר
!אך אני בטוחה שזה המצב

​תחושת העליונות הזאת שמעולם לא נתפסה כחלק מהקיום האנושי שלי, אינה נתפסת בתודעתי. זאת האמת, המהות החובקת כל, הקשרים וההקשרים (גם אם בלתי נראים) ברורים לי לחלוטין עוד מנעורי, אז כשהצטרפתי ל‘ברית הפועלים‘ וחלמתי על עולם שוויוני ללא דיכוי של מיעוטים

והיום, כשאני כבר סבתא, התודעה שלי אינה רואה פה דבר מלבד כלייה. ואולי זה מה שצריך להיות.. אני תוהה לאן האבולוציה מתקדמת
כולנו חיים תוך כדי הסכמה ל‘הפרד ומשול‘ כאקסיומה. והאמת הזאת אכשהו נסתרת מעיניי כל, וגם אם היא מרימה את ראשה ומביאה לנו פיצוץ בפרצוץ.. הרוב מתכופפים ומתעלמים מימנה. למשל הקשרים בין פולטקאים ו“מלחמות“ בין מדינות ”יריבות“ וגם הקשרים היותר נרחבים - לתאגידים שבעצם מנהלים את העולם והממשלות תחתן

זה נראה/מרגיש ככה לא רק אצלנו, התובנה הזאת שכולנו פה חיים באותה סירה, לא ממש מתקיימת בתודעה הפרטית והציבורית, זה מתחיל בפרטי כמובן, ואני עדה לתקיעות קשה במקום הזה אצל רבים מחברי ”המוארים“ האור מגיע רק לאן שמתאים להם
מקומות שמסריחים מגזענות ומדם, מקומות חשוכים שטופי יזע ומחסור, אהה שם החוקים משתנים.. אצל רוב ”המוארים“ ונשמעים משפטים וננקטות עמדות חשוכות יותר מהחושך העומד מולם. זו האמת
אותו דבר אצל חברי ”האקטיביסטים“ שפעילים אך ורק בתוך האזור נוחות שלהם, שאינם מעיזים לשבור את הכלים באמת. אך לקשור לעצמם כתרים לארגן לעצמם תפקידים ותקציבים ותוך כדי להלאות אותנו בטקסטים ארוכים, הרי זה חלק מהתפקיד!   אז אני מרשה לעצמי לרשום זאת  בגין מבחן התוצאה שמדבר בעד עצמו - בחרו כל תחום ציבורי במדינה הזאת ותבחנו את מצבו היום ולפני עשור, או שניים ותגידו בעצמכם

עם החומרים שמשתקים את החשיבה.. אני יודעת תכלס זו מערכת סגורה..  אז אולי 10% מהאוכלוסיה מחוסנים, ואולי אני אני בינהם.. וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לדאוג לבנות אלטרנטיבות ראליות למציאות שאנחנו יוצרים? אלטרנטיבות שאינן פועל יוצא מברירות המחדל שמתקימות היום, כיבוי שרפות וטליאת טלאים למשל, אינם משרתים את המטרה של אלו המבקשים חיים בעוד מספר עשורים לנכדיהם ולנינהם. ולא יאפשרו עתיד הוגן לכולם. וזה ברור

או אולי ניתן להתחסן - פייר למשל לי אין טלווזיה כבר יותר משני עשורים.. ולא קוראת עיתונים. למשל
אנל‘א רואה או קוראת חדשות ולמרות שיש לי נטפליקס ופייס (אתם החדשות שלי) ויוטיוב (עוקבת אחר סדרות דוקומנטריות של כאן* למשל) מקבלת למייל עידכונים מדה מרקר, וזו רשימת הרדיו שלי (גם רק באינטרנט ובלי דעות ודיבורים כמעט) https://www.psychedelik.com/ambient.html
https://www.radiosavta.com/ http://www.radiofreetankwa.com/

ואני מתעקשת לישון פעם בכמה חודשים על האדמה, בחוץ, מתעקשת להגיע למים ולשחות.. מתעקשת למצוא זמן לטייל ולראות עולם.. למה מתעקשת, כי אתם יודעים שזה לא פשוט, והמציאות תעשה הכל על מנת לא לאפשר זאת. אך איך זה יכול להיות שישנם יעדים שאתם יודעים להתעקש עליהם (שבדרך כלל חיצוניים למהות שלנו כבני אדם), אך להציב ולהתעקש על יעד שקשור לשמירת השפיות שלנו אנחנו מזניחים

לכי תדעי איך ניצלתי (עאלק) וקיבלתי את הקללה הזאת לראות נכוחה, לדעת מה הסדרי עדיפות הנכונים, לא להתבלבל משטף האינפורמציה והרעלים.. זה בטוח קשור לזה שקוראת המון ספרים מילדותי, ועוסקת באומניות לחימה, וגם לשינה תחת כיפת השמיים. כן

אני בטוחה שמדובר בתהליך ארוך יחסית להגיע למידת בורות ואדישות כפי שמתקיימת כיום בציבור הישראלי ובעולם, תהליך שתוצאותיו מתחילות להראות עכשיו.. אך כיוון שמדובר בנזר הבריאה או האבולוציה, אני עדיין מאמינה ומקווה לנס
ובעניין הגז - שיהיה ברור - שקל לא נראה מהגז הזה, מה שכן, נוכל לספר לנכדים אילו חופים יפים היו לנו בין נתניה לנחשולים, כיוון שמבחן התוצאה בכל מה שקשור של התערבות תאגידי ענק במשאבי טבע, תמיד הביא לאותה תוצאה (ים המלח ומשפחת עופר, זוכרים?) ואכשהו הציבור עדיין מאמין לסיפורים שמספרים לו בעניין הגז, וגם בעיניינים אחרים אקוטיים לא פחות, כידוע

רותם סיבילה שפע

ראיתי סידרה ב‘כאן 11‘ אני חושבת שזה היה על ’שורשי הפשע העברי‘ - אכשהו נרשם לי בזכרון משפט אחד שאמר דויד בן גוריון ”רק בעוד 150 שנה נדע האם האקספרימנט הציוני הצליח..“ טוב אנחנו בחצי הדרך, ופייר למי שמסתכלת, זה אשכרה לא נראה טוב
שווה לחפש ואפילו לרכוש את הסידרה של 
National Geographic - One Strange Rock
כי כנראה צריך להיות אסטרונאוט ולהגיע לחלל, בשביל להבין על מה אני מדברת 
https://www.youtube.com/watch?v=XrC4vDcWmxk